המגעים הנעים בשני הקצוות של צינור הפתיל מוחזקים במקומם על ידי המתח של קישור הפתיל. ברגע שהמגע הנייד העליון נדחק לתוך החלק "הברווז" הבולט, המגע הנייח העליון (בדרך כלל עשוי מברונזה זרחנית) לוחץ עליו, נועל היטב את צינור הפתיל בתוך "הברווז". כאשר זרם קצר חשמלי גורם לחיבור הנתיך להמס, נוצרת קשת חשמלית. ציפוי הסיבים הגופרים בתוך צינור הפתיל מייצר נפח גדול של גז עקב החום של הקשת; מכיוון שהקצה העליון של הצינור אטום, הגז נפלט כלפי מטה, מכבה את הקשת. עם ניתוק הפתיל, המתח המחזיק את המגעים הנעים אובד; בהשפעת כוח הכבידה וכוח הקפיץ מהמגעים הנייחים, צינור הפתיל נופל במהירות, ובכך שובר את המעגל ומבודד את קטע הקו או הציוד הפגום.
אחת הסיבות לכך שנתיכים בקווי 10kV בפועל ושנאי חלוקה אינם פועלים כהלכה היא הכשירות הירודה וחוסר האחריות בקרב חשמלאים, שלעתים קרובות מזניחים את התחזוקה השוטפת ואת הבדיקה של נתיכים הנושרים. סיבה שנייה היא האיכות הנמוכה של נתיכים הנשירה עצמם, מה שמונע פעולות פתיחה וסגירה חלקות. גורמים אלו פוגעים בפונקציונליות של הנתיכים. בפועל, נפוץ להיתקל בצינורות נתיכים חסרים או חוליות נתיך, או במצבים שבהם נעשה שימוש בחוטי נחושת, אלומיניום או אפילו ברזל כתחליף מאולתרים לחוליות הנתיכים המתאימים; זה גורם לשיעורים גבוהים מתמשכים של תקלות בשנאי קו ותפוצה.